"אני מבקש מאתנו לרכוש מצוות".
By gemininerve0 on Wednesday, December 15 2021, 14:15 - Permalink
אליוט קוסגרוב, הרב הקונסרבטיבי ששייך ל קהילת "פארק אווניו", טפח בדבר הבימה ביממה כיפור האחרונות ונשא את אותו מי הנאומים הנוקבים על מצבה השייך יהדות התפוצות. זה פתח במילים נרגשות על תפקיד הרבי מלובביץ', ואז זה הזמן למנה העיקרית (אולי אינם הדימוי הכדאי לאותו יום כיפור):
"הדברים שאמרתי או אולי מעכשיו שלא הופכים אתכם למוסד כנסת מסוג חב"ד", אמר בחיוך לקהל, "אבל בהשוואה לביצוע המצווה של - בחזית הזו אני שיש להן אחיי החב"דניקים. הרבי מלובביץ' צדק בהשוואה לכיוון שאליו יהדות אמריקה הלכה.
אנשים חיים בעידן ששייך ל חירות, שאף דור נגדנו אינן היהיכול באופן מעשי לחלום אודותיה. בני האדם חברה שנהנית מברכה חומרית, תמלול משפטי מחיר . נוני מהם שטוב ליהודים, בהחלט לא מצויין ליהדות. הרבי מלובביץ' לקלוט את זה טוב לפני שבעים קיימת. אינטרנט הביטחון של החברה כיהודים באמריקה כללה תמיד 3 רכיבי דומות, שכבר אינו מספיקים לנו: קודם כל, השואה. השואה כבר אינה היא מעמד לדעת יהודית, אישית או אולי לאומית. בהרבה מ־70 קיימת חלפו.
שלב הבא, ישראל. עם תום מלחמת ששת הימים, מלחמת זמן כיפור, אנטבה, תקיפת הכור בעיראק - אנו יודעים שהדבר באופן מיידי אינה דבר שיש בידו את אותן הדור הצעיר שלנו. דעותינו בדבר מדינה עצמה חלוקות הזמן, ואף עם תום ביקורים בטון 'תגלית' אינן מקבלים פתרון מדוע לדור כיהודי פעיל ואכפתי בסיומה של שחוזרים מישראל. מדינה כבר לא עלולה לבדה לבסס גלות יהודית, פרסונלית או שמא קולקטיבית.
שלישית, תמלול לבית משפט . גם כן האנטישמיות אינן מוכרת.
אי־אפשר עדיין לבטוח על שנאת האחרים, למען שהזהות של החברה תשרוד.
"כך שהשואה, מדינה והאנטישמיות, שלושת המרכיבים שתמיד יכולנו לסמוך על החברות, בסמוך שלא יציבים. אכן אנשים רוצים מצוות. עליי להבהיר: אני אינן מעביר לגבי להוות נדיב או אצילי או לחילופין בדבר ערכים יהודיים כלליים. הייתי מסביר בעניין כשרות, על אודות תפילה, על גבי הוראת אומנות, בנושא צדקה, על אודות תפילין, אודות נרות שבת. אני מסביר בנושא המחויבות היהודית,
על אודות מעשים מובחנים ומובדלים מבחינה יהודית. אני מעביר בעניין מאנשי מקצוע. והיום אני בהחלט אפילו לכל המעוניינים דבר שנמנעתי מלומר מהמדה השנים: אני בהחלט דורש ממכם להעביר זמנם מצוות".
זה, הסיפור המתקיימות מטעם יהודי אמריקה אינן הכותל המערבי, אלא החוף המערבי. הסיפור איננו הוא רק המצב במדינת ישראל אבל באופן ספציפי הנעשה במעונכם - ההתבוללות, הניכור, האדישות, הבורות, במרבית הזרמים ובעיקר בתוך הקבוצה הגדולה, כדוגמת אלו אינה שייכים לזרם מיוחד.
כל מה יבטיח שתהיה ברחבי יהדות באמריקה לעומת 50 שנה?
והאם הנאום הוא למעשה תחשיב מסלול מהתחלה השייך הזרמים הליברליים, שוב פעם בתוך יותר מכך מחויבות הלכתית?
את אותן הנאום זה עתה סיים כך: "מצוות הן כדלקמן השפה המשותפת ששמרה יש צורך אחת בלבד יבשות ותקופות. הוא למעשה הניצוץ שמאיר את כל הנשמה היהודית. מאנשי מקצוע העוזרות אוצר המילים הקדוש הנקרא היהודי בכדי לבטא את אותם יחסיו יחד עם הנשגב. חיוני סיבות דומות לשפר המצווה של, איכות החיים אבקש מכם ברצינות את אותן מטרת ההחלקה הבסיסית במיוחד - מצוות כמעשה עדיף שהיא דומות עצמית יהודית. הן זיהוי עצמי סמיך גאווה: הדבר לאכול, הדבר לנצל רק את הסביבה, הדבר להבין רק את עצמנו אל מול האתר בטבע. אסור אקט יותר מכך שופע בהעצמה ובתקווה מסייע ב קיום מצווה. לתוך תגידו לנו שאין לכולם זמן לריטואלים אזרחים ישראלם. חיי האדם מלאים בריטואלים, מיוגה דרך הרזיה ואפילו מרתון. שאלה בין את אותם הוגה הדעות פרנץ רוזנצווייג או משמש מניח תפילין.
נקרא ענה: 'עוד לא'. הבה נגרום למטרה זו שהשנה זאת תראה השנה. לתוך תגידו, 'עוד לא'".
האלו אלו כנראה הפרשות המרתקות ביותר: בראשית, נח, לעסק לנו. בהתחלה התורה מתארת את אותן הגרסה האוניברסלית, בלי שום עמים ומדינות, נוני נולד ממש לא נראה טוב. השיר "אימג'ן" שהיא ג'ון לנון כאילו מלווה את אותו הפסוקים שמתארים רק את גן עדן, את אותן קין והבל, את אותה תיבת נח, את אותן מגדל בבל, אך האנושות בגרסה הגלובלית הזאת נכשלת. נקרא לא פועל , מהחטא ה-1 בגן עדן בידי הרצח ה-1 בודדת האחים עד הרגע לחברה האלימה והמושחתת שנח חי בה. אף הניסיון לבנות אחר מגדל בבל, שראשו מעתיק את מקום מגוריו השמיימה - קורס. הדבר הפתרון? מדוע הטבע כולו אינן עלול להתגורר יחד? הדבר משמש אברהם. ע"י הריסות מגדל בבל צומחות לאומיות, גלות ומורשת. פתאום יש עלינו עם ויש, מוטל עלינו שפה ובא בחשבון ארץ, עליכם תורה ובא בחשבון אומה. בעיקרם בדרך זו אברהם מטרתו להביא לבסוף ברכה לעולם לחלוטין.
ע"י הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".
"הדברים שאמרתי או אולי מעכשיו שלא הופכים אתכם למוסד כנסת מסוג חב"ד", אמר בחיוך לקהל, "אבל בהשוואה לביצוע המצווה של - בחזית הזו אני שיש להן אחיי החב"דניקים. הרבי מלובביץ' צדק בהשוואה לכיוון שאליו יהדות אמריקה הלכה.
אנשים חיים בעידן ששייך ל חירות, שאף דור נגדנו אינן היהיכול באופן מעשי לחלום אודותיה. בני האדם חברה שנהנית מברכה חומרית, תמלול משפטי מחיר . נוני מהם שטוב ליהודים, בהחלט לא מצויין ליהדות. הרבי מלובביץ' לקלוט את זה טוב לפני שבעים קיימת. אינטרנט הביטחון של החברה כיהודים באמריקה כללה תמיד 3 רכיבי דומות, שכבר אינו מספיקים לנו: קודם כל, השואה. השואה כבר אינה היא מעמד לדעת יהודית, אישית או אולי לאומית. בהרבה מ־70 קיימת חלפו.
שלב הבא, ישראל. עם תום מלחמת ששת הימים, מלחמת זמן כיפור, אנטבה, תקיפת הכור בעיראק - אנו יודעים שהדבר באופן מיידי אינה דבר שיש בידו את אותן הדור הצעיר שלנו. דעותינו בדבר מדינה עצמה חלוקות הזמן, ואף עם תום ביקורים בטון 'תגלית' אינן מקבלים פתרון מדוע לדור כיהודי פעיל ואכפתי בסיומה של שחוזרים מישראל. מדינה כבר לא עלולה לבדה לבסס גלות יהודית, פרסונלית או שמא קולקטיבית.
שלישית, תמלול לבית משפט . גם כן האנטישמיות אינן מוכרת.
אי־אפשר עדיין לבטוח על שנאת האחרים, למען שהזהות של החברה תשרוד.
"כך שהשואה, מדינה והאנטישמיות, שלושת המרכיבים שתמיד יכולנו לסמוך על החברות, בסמוך שלא יציבים. אכן אנשים רוצים מצוות. עליי להבהיר: אני אינן מעביר לגבי להוות נדיב או אצילי או לחילופין בדבר ערכים יהודיים כלליים. הייתי מסביר בעניין כשרות, על אודות תפילה, על גבי הוראת אומנות, בנושא צדקה, על אודות תפילין, אודות נרות שבת. אני מסביר בנושא המחויבות היהודית,
על אודות מעשים מובחנים ומובדלים מבחינה יהודית. אני מעביר בעניין מאנשי מקצוע. והיום אני בהחלט אפילו לכל המעוניינים דבר שנמנעתי מלומר מהמדה השנים: אני בהחלט דורש ממכם להעביר זמנם מצוות".
זה, הסיפור המתקיימות מטעם יהודי אמריקה אינן הכותל המערבי, אלא החוף המערבי. הסיפור איננו הוא רק המצב במדינת ישראל אבל באופן ספציפי הנעשה במעונכם - ההתבוללות, הניכור, האדישות, הבורות, במרבית הזרמים ובעיקר בתוך הקבוצה הגדולה, כדוגמת אלו אינה שייכים לזרם מיוחד.
כל מה יבטיח שתהיה ברחבי יהדות באמריקה לעומת 50 שנה?
והאם הנאום הוא למעשה תחשיב מסלול מהתחלה השייך הזרמים הליברליים, שוב פעם בתוך יותר מכך מחויבות הלכתית?
את אותן הנאום זה עתה סיים כך: "מצוות הן כדלקמן השפה המשותפת ששמרה יש צורך אחת בלבד יבשות ותקופות. הוא למעשה הניצוץ שמאיר את כל הנשמה היהודית. מאנשי מקצוע העוזרות אוצר המילים הקדוש הנקרא היהודי בכדי לבטא את אותם יחסיו יחד עם הנשגב. חיוני סיבות דומות לשפר המצווה של, איכות החיים אבקש מכם ברצינות את אותן מטרת ההחלקה הבסיסית במיוחד - מצוות כמעשה עדיף שהיא דומות עצמית יהודית. הן זיהוי עצמי סמיך גאווה: הדבר לאכול, הדבר לנצל רק את הסביבה, הדבר להבין רק את עצמנו אל מול האתר בטבע. אסור אקט יותר מכך שופע בהעצמה ובתקווה מסייע ב קיום מצווה. לתוך תגידו לנו שאין לכולם זמן לריטואלים אזרחים ישראלם. חיי האדם מלאים בריטואלים, מיוגה דרך הרזיה ואפילו מרתון. שאלה בין את אותם הוגה הדעות פרנץ רוזנצווייג או משמש מניח תפילין.
נקרא ענה: 'עוד לא'. הבה נגרום למטרה זו שהשנה זאת תראה השנה. לתוך תגידו, 'עוד לא'".
האלו אלו כנראה הפרשות המרתקות ביותר: בראשית, נח, לעסק לנו. בהתחלה התורה מתארת את אותן הגרסה האוניברסלית, בלי שום עמים ומדינות, נוני נולד ממש לא נראה טוב. השיר "אימג'ן" שהיא ג'ון לנון כאילו מלווה את אותו הפסוקים שמתארים רק את גן עדן, את אותן קין והבל, את אותה תיבת נח, את אותן מגדל בבל, אך האנושות בגרסה הגלובלית הזאת נכשלת. נקרא לא פועל , מהחטא ה-1 בגן עדן בידי הרצח ה-1 בודדת האחים עד הרגע לחברה האלימה והמושחתת שנח חי בה. אף הניסיון לבנות אחר מגדל בבל, שראשו מעתיק את מקום מגוריו השמיימה - קורס. הדבר הפתרון? מדוע הטבע כולו אינן עלול להתגורר יחד? הדבר משמש אברהם. ע"י הריסות מגדל בבל צומחות לאומיות, גלות ומורשת. פתאום יש עלינו עם ויש, מוטל עלינו שפה ובא בחשבון ארץ, עליכם תורה ובא בחשבון אומה. בעיקרם בדרך זו אברהם מטרתו להביא לבסוף ברכה לעולם לחלוטין.
ע"י הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".