אחותי ואני הצטרפנו לחצי מיליון ילידי דור הבייבי בום בחווה ששייך ל יאסגור. אינו שימש עבורינו דבר כיצד יש דבר את כל תקופת במידה שאינה צפוי.
By gemininerve0 on Wednesday, December 15 2021, 09:27 - Permalink
נולד טפח לי ברחבי סכומי הכסף שהרווחתי בבייביסיטר, אולם הנו היה טובה מאוד דולרים. אף אחד לא יהיה יכול נמכר בשם לעמוד בפני המודעה הקטנה שמצאתי מסתתרת אל מגזין Ramparts ביום סתיו מי ב- 1969?
לא לפני כולם, הובטחו בתוכו "3 שעות מסוג השלום ומוסיקה", בעלי זמרים ולהקות כמו למשל ג'פרסון איירפליין, ג'ואן באאז, הגרייטפול דד, ג'ניס ג'ופלין, הבנד, להקת The Who ו – לבי בן ה- 17 החמיץ פעימה – ארלו גת'רי האהוב עלי.
ביום המחרת הזמנתי כרטיסים לכל המעוניין ולאחותי טובי. כל מה אמרו הוריו שלנו? הבטחות חוזרות ונשנות שנישאר באכסניית הנוער ליד חדר לתוך, ניו יורק, הרגיעו זו וביום חמישי בבוקר יצאנו לדרך בפז'ו מתקיימת ורעועה המתקיימות מטעם חבר, שאין בהם לגרש מבט לאחור בנושא דירות המגורים תוך שימוש הלבנים האדומות שבעיירה וויטון, מרילנד.
לצורך שבועיים ציינו יובל לאותו יום אותה הייתי ואחותי הצטרפנו לחצי מיליון ילידי דור הבייבי בום בחווה בקטסקילז במה שעתיד להיזכר בהיסטוריה כפסטיבל וודסטוק.
הינה את זה קיימת מטורפת. הביטלס הוציאו את אותו צוללת צהובה, אלו המרכזי הלך על הירח, הפגנות נגד המלחמה בוייטנאם מילאו את אותו הרחובות, הנשיא אייזנהאואר מת, צ'רלס מנסון וחבריו יהיו למסע רציחות וגולדה מאיר הפכה לאישה העיקרית שהושבעה כראש הממשלה הנקרא ארץ ישראל.
על נוף מהמם משמש, התפאורה הפסטורלית הנקרא וודסטוק והתפריט המפתה לרכבת התחתית משכו ציבור הצרכנים, מציגים לכם לא פחות מאשר המוסיקה המהממת בעיקר בדור שברשותנו (למרות שבוב דילן אינן נהיה שם).
אך ה- 15-18 באוגוסט 1969 הינו בדיוק תם שבוע קסום מושלם בהופעות שנעשו על-ידי תשתית המלוכה הנקרא כוכבי הרוקנרול ששייך ל אמריקה. כשלפסטיבל באו מעט יותר מחצי מיליון בני נוער (במשך זמן ניכר הפכה בית-אל לטכנאי אחר המאוכלס ביותר במדינת ניו יורק), גמר השבוע הנ"ל באוגוסט הפך בזמן מועט לסמל הנקרא דור מושלם, שנודע ומאז בתור "אומת וודסטוק".
מנקודת המבט של 50 קיימת, זמן ניכר ולילות ספוגי-בוץ אילו, שיקפו את האידיאלים המתקיימות מטעם הדור של החברה שלנו והיו מסיבה שאיתם. אבל תמיד הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אני בהחלט עשויה לראותם כמו הדבר שאנו ייצגו עבורי: מסירות מיוחדת לחסד, לנדיבות אוהבת.
בשעה שבני הנוער באמריקה נחלקו ביניהם בדבר מלחמת וייטנאם, הדור שלנו שאף לחיים ששייך ל שיתוף ואכפתיות – וודסטוק שימש הרצפה בו עשרה אנחנו עלולים היו בלילה באוהל של שניים (אם אנו נדחסים בדבר הצד) ולאכול מאותה צנצנת המתקיימות מטעם חמאת בוטנים בעזרת כפית רק אחת.
המארגנים וחלק חלל גדול מהמשתתפים ומהזמרים היוו יהודים. על ידי זה כמו כן מקס יאסגור, שהשכיר את חוות החלב אשר ממנו בבית-אל לצורך המסיבה.
אבל היתה זה רק חבורה אינם יהודית בכדי שלמדה אותך רק את תמחור הנתינה באותו סוף שבוע.
כשהלכנו בעיירה משנתו ה-3 שהיא הפסטיבל, בחיפוש את אותן אוטובוס שייקח ציבור הצרכנים לחתונת בת הדודה שיש לנו בפנסילבניה, אחותי ואני לא היינו ההיפיות היחידות בשטח. הרחובות שיש שלמים בהיפים שהולכים ובאים. והיינו רחוקים מלהיות פופולריים בתוך האוכלוסיה המקומית.
"מי נתן לזאטוטים הנ''ל את אותם הזכות להרוס אחר העיירה שלנו?!" הינם צעקו מאחורי וילונות סגורים, בתוך מכוניות ומהחנויות והמקומיות. "תחזרו לטכנאי מהם באתם!" העושים שימוש שהעיזו לצאת החוצה, לטשו בנו ראיה כאילו היינו חייזרים דו-ראשיים שחלליתם נחתה בלב ליבו של העיירה.
כתיכוניסטיות מהפרברים, אחותי ואני ממש לא היינו רגילות לרמה אחד השייך טינה. למרות שחשבנו שאולי אנו ביותר חדשניות ובוגרות (כמו מהראוי המתבגרים, לא?), כשחלפנו על גבי פניהם ידעתי שאחותי מפוחדת לא פחות ממני. יוצא דופן לחגיגת האהבה הצפופה ששייך ל חמאת-בוטנים-שותפות-אוהלים שהתנהלה בחווה השייך מקס, לפתע הרגשנו נזק ובודדות במיוחד.
ואז ראינו הנל. נווה מדבר מסוג חיבה לתוך מסביר ששייך ל שנאה.
בין בתי החווה הצנועים ברחוב הומה, שימש חלל אחד שנראה כמו תעתוע: מולו עמד שולחן פינקניק ועליו הר הנקרא כריכי חמאת בוטנים, כשמכל נדבך קנקן מלא בלימונדה וליד ערמת כוסות נייר. זוג בגיל העמידה החווה לך בידיו לבוא ולהתכבד (האוכל בפסטיבל אזל בחמישי בלילה וכולנו היינו רעבים למדי). הם ככל הנראה בנוסף הציעו לכולם להשתמש בשירותים שלם (חלום שהתגשם בסיומה של שירותיה הניידים העולים על גדותיהם במקום הפסטיבל) וגם, בעידן שבה שיחות מעיר לעיר היו מנות יקרות בייחוד, יכולים להיות כדאי לחפש את הצרכנים להתקשר להורינו מהטלפון בחדר הבישול שיש ברשותם.
עלות תמלול גדול נעשה שם: נווה מדבר זה מסוג נדיבות אפילו "חיסן" אותכם מפני השנאה השייך המקומיים. לאחר מכן, כשנהג האוטובוס גער בנו ממחיר השוק הנסיעה הארוכה לניו יורק סיטי ("למה אנשים הורסים את כל העיירה הזו?"), כבר שלא פחדנו.
50 שנה מעתה והלאה, יותר מג'ואן באאז או ריצ'י הייבנס, הרבה יותר מהאוהל הצפוף וחמאת הבוטנים, ביותר למעלה מהקללות המתקיימות מטעם דיירי העיירה, הוא למעשה איך שנשאר אליי – המתנות המתקיימות מטעם את הפעילות אחד – שמזכירות לכם לעד אחר כוחה המופלא מטעם נדיבות לחולל בניה מחדש של.
נדיבות זה זוהי שעוררה בי השראה לצאת למסע נספח, לחיים השייך מחויבות לתורה ולמצוות, לעבור בהיותו בן שישי0 לבית-אל המקורית, והפעם בישראל ובעולם. עכשיו, כשאני שותפה לגורל עמנו בפתח, אני בהחלט מבורכת שבאפשרותי ללמוד אחר המורשת הנפלאה שהונחלה לכל המעוניין על-ידי מי בטווח גיל העמידה באותו בוקר קייצי בשנת 1969.
לא לפני כולם, הובטחו בתוכו "3 שעות מסוג השלום ומוסיקה", בעלי זמרים ולהקות כמו למשל ג'פרסון איירפליין, ג'ואן באאז, הגרייטפול דד, ג'ניס ג'ופלין, הבנד, להקת The Who ו – לבי בן ה- 17 החמיץ פעימה – ארלו גת'רי האהוב עלי.
ביום המחרת הזמנתי כרטיסים לכל המעוניין ולאחותי טובי. כל מה אמרו הוריו שלנו? הבטחות חוזרות ונשנות שנישאר באכסניית הנוער ליד חדר לתוך, ניו יורק, הרגיעו זו וביום חמישי בבוקר יצאנו לדרך בפז'ו מתקיימת ורעועה המתקיימות מטעם חבר, שאין בהם לגרש מבט לאחור בנושא דירות המגורים תוך שימוש הלבנים האדומות שבעיירה וויטון, מרילנד.
לצורך שבועיים ציינו יובל לאותו יום אותה הייתי ואחותי הצטרפנו לחצי מיליון ילידי דור הבייבי בום בחווה בקטסקילז במה שעתיד להיזכר בהיסטוריה כפסטיבל וודסטוק.
הינה את זה קיימת מטורפת. הביטלס הוציאו את אותו צוללת צהובה, אלו המרכזי הלך על הירח, הפגנות נגד המלחמה בוייטנאם מילאו את אותו הרחובות, הנשיא אייזנהאואר מת, צ'רלס מנסון וחבריו יהיו למסע רציחות וגולדה מאיר הפכה לאישה העיקרית שהושבעה כראש הממשלה הנקרא ארץ ישראל.
על נוף מהמם משמש, התפאורה הפסטורלית הנקרא וודסטוק והתפריט המפתה לרכבת התחתית משכו ציבור הצרכנים, מציגים לכם לא פחות מאשר המוסיקה המהממת בעיקר בדור שברשותנו (למרות שבוב דילן אינן נהיה שם).
אך ה- 15-18 באוגוסט 1969 הינו בדיוק תם שבוע קסום מושלם בהופעות שנעשו על-ידי תשתית המלוכה הנקרא כוכבי הרוקנרול ששייך ל אמריקה. כשלפסטיבל באו מעט יותר מחצי מיליון בני נוער (במשך זמן ניכר הפכה בית-אל לטכנאי אחר המאוכלס ביותר במדינת ניו יורק), גמר השבוע הנ"ל באוגוסט הפך בזמן מועט לסמל הנקרא דור מושלם, שנודע ומאז בתור "אומת וודסטוק".
מנקודת המבט של 50 קיימת, זמן ניכר ולילות ספוגי-בוץ אילו, שיקפו את האידיאלים המתקיימות מטעם הדור של החברה שלנו והיו מסיבה שאיתם. אבל תמיד הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אני בהחלט עשויה לראותם כמו הדבר שאנו ייצגו עבורי: מסירות מיוחדת לחסד, לנדיבות אוהבת.
בשעה שבני הנוער באמריקה נחלקו ביניהם בדבר מלחמת וייטנאם, הדור שלנו שאף לחיים ששייך ל שיתוף ואכפתיות – וודסטוק שימש הרצפה בו עשרה אנחנו עלולים היו בלילה באוהל של שניים (אם אנו נדחסים בדבר הצד) ולאכול מאותה צנצנת המתקיימות מטעם חמאת בוטנים בעזרת כפית רק אחת.
המארגנים וחלק חלל גדול מהמשתתפים ומהזמרים היוו יהודים. על ידי זה כמו כן מקס יאסגור, שהשכיר את חוות החלב אשר ממנו בבית-אל לצורך המסיבה.
אבל היתה זה רק חבורה אינם יהודית בכדי שלמדה אותך רק את תמחור הנתינה באותו סוף שבוע.
כשהלכנו בעיירה משנתו ה-3 שהיא הפסטיבל, בחיפוש את אותן אוטובוס שייקח ציבור הצרכנים לחתונת בת הדודה שיש לנו בפנסילבניה, אחותי ואני לא היינו ההיפיות היחידות בשטח. הרחובות שיש שלמים בהיפים שהולכים ובאים. והיינו רחוקים מלהיות פופולריים בתוך האוכלוסיה המקומית.
"מי נתן לזאטוטים הנ''ל את אותם הזכות להרוס אחר העיירה שלנו?!" הינם צעקו מאחורי וילונות סגורים, בתוך מכוניות ומהחנויות והמקומיות. "תחזרו לטכנאי מהם באתם!" העושים שימוש שהעיזו לצאת החוצה, לטשו בנו ראיה כאילו היינו חייזרים דו-ראשיים שחלליתם נחתה בלב ליבו של העיירה.
כתיכוניסטיות מהפרברים, אחותי ואני ממש לא היינו רגילות לרמה אחד השייך טינה. למרות שחשבנו שאולי אנו ביותר חדשניות ובוגרות (כמו מהראוי המתבגרים, לא?), כשחלפנו על גבי פניהם ידעתי שאחותי מפוחדת לא פחות ממני. יוצא דופן לחגיגת האהבה הצפופה ששייך ל חמאת-בוטנים-שותפות-אוהלים שהתנהלה בחווה השייך מקס, לפתע הרגשנו נזק ובודדות במיוחד.
ואז ראינו הנל. נווה מדבר מסוג חיבה לתוך מסביר ששייך ל שנאה.
בין בתי החווה הצנועים ברחוב הומה, שימש חלל אחד שנראה כמו תעתוע: מולו עמד שולחן פינקניק ועליו הר הנקרא כריכי חמאת בוטנים, כשמכל נדבך קנקן מלא בלימונדה וליד ערמת כוסות נייר. זוג בגיל העמידה החווה לך בידיו לבוא ולהתכבד (האוכל בפסטיבל אזל בחמישי בלילה וכולנו היינו רעבים למדי). הם ככל הנראה בנוסף הציעו לכולם להשתמש בשירותים שלם (חלום שהתגשם בסיומה של שירותיה הניידים העולים על גדותיהם במקום הפסטיבל) וגם, בעידן שבה שיחות מעיר לעיר היו מנות יקרות בייחוד, יכולים להיות כדאי לחפש את הצרכנים להתקשר להורינו מהטלפון בחדר הבישול שיש ברשותם.
עלות תמלול גדול נעשה שם: נווה מדבר זה מסוג נדיבות אפילו "חיסן" אותכם מפני השנאה השייך המקומיים. לאחר מכן, כשנהג האוטובוס גער בנו ממחיר השוק הנסיעה הארוכה לניו יורק סיטי ("למה אנשים הורסים את כל העיירה הזו?"), כבר שלא פחדנו.
50 שנה מעתה והלאה, יותר מג'ואן באאז או ריצ'י הייבנס, הרבה יותר מהאוהל הצפוף וחמאת הבוטנים, ביותר למעלה מהקללות המתקיימות מטעם דיירי העיירה, הוא למעשה איך שנשאר אליי – המתנות המתקיימות מטעם את הפעילות אחד – שמזכירות לכם לעד אחר כוחה המופלא מטעם נדיבות לחולל בניה מחדש של.
נדיבות זה זוהי שעוררה בי השראה לצאת למסע נספח, לחיים השייך מחויבות לתורה ולמצוות, לעבור בהיותו בן שישי0 לבית-אל המקורית, והפעם בישראל ובעולם. עכשיו, כשאני שותפה לגורל עמנו בפתח, אני בהחלט מבורכת שבאפשרותי ללמוד אחר המורשת הנפלאה שהונחלה לכל המעוניין על-ידי מי בטווח גיל העמידה באותו בוקר קייצי בשנת 1969.